סוגי שתלים

סוגי שתלים המשמשים בניתוח הגדלת חזה

ניתוחי הגדלת חזה מבוצעים ברובם עם משתלי סיליקון. אולם איזה משתלים קיימים?

ניתן לחלק את השתלים עם פי הצורה, המעטפת של המשתל וגם על פי המילוי. אז בואו נתחיל:

צורת השתל

  1. שתלים עגולים: הם השתלים בהם נעשה השימוש הרב ביותר בהגדלת החזה. המשתלים במגוון רחב של קטרים ונפחים (וכן עם סוגי מילוי ומעטפות שונים, אבל בזה ניגע בהמשך). הסיבה לשימוש הרב בשתלים מסוג זה היא שניתן להתאים את השתלים לרוב המטופלות ולהשיג תוצאה מצויינת מבחינת מראה.

    השתלים ממלאים את החלק העליון של השד באופן דומה לחלק התחתון. אצל רוב הנשים המעוניינות לקבל יותר נפח בחלק העליון או לנשים הרוצות לשמור על הצורה הבסיסית של השד זה נותן תוצאה מצויינת.

    לרוב החברות המשווקות (ראה: חברות שתלים) יש מספר נפחים שונים לאותו קוטר בסיס – כלומר פרופיל שונה. ככל שפרופיל השתל גבוה יותר כך הנפח של המשתל יהיה גבוה יותר לאותו קוטר בסיס. לרוב החברות יש 3 נפחים לאותו קוטר בסיס. ככל שהפרופיל יהיה גבוה יותר הזוית שבין צידו של השתל לבין הבסיס יהיה קהה יותר מה שיתן מראה מלא יותר בחלק העליון עד כדי כך שלעיתים המראה יהיה לא טבעי.

    במחקר שבוצע נשאלו רופאים מומחים לכירורגיה פלסטית על תמונות של נשים שעברו ניתוח להגדלת החזה האם הניתוח נעשה בעזרת שימוש במשתלים עגולים או אנטומיים, רוב הרופאים לא ידעו להבדיל.

  2. שתלים אנטומיים: אלו משתלים שהינם אסימטריים במראה שלהם כאשר חלקו העליון של השתל פחות מלא מחלקו תחתון ונקודת המילוי המקסימלית של השתל מצוי בשליש התחתון של השתל. אצל רוב חברות המשתלים, בסיס השתל אינו עגול אלא סגלגל (אובלי).

    מגוון הצורות והגדלים במשתלים מסוג זה גבוה באופן משמעותי היות שפרט לפרופיל השונה הקיים גם במשתלים מסוג זה, ברוב חברות השתלים ניתן גם להזמין את השתלים בגבהים שונים וברוחב שונה.

    השתל בנוי כך שיחקה את הצורה הטבעית של השד שבו רוב הנפח קיים בחלק התחתון של שד. אי לכך, השתל נמצא בשימוש הרב ביותר בשחזורי שד. אולם היות שהשתל קיים במגוון רחב יותר של גדלים הוא מתאים יותר לטיפול במצבים של אסימטריה בין השדיים.

    השתלים האלו ברוב המקרים יקרים יותר מהמשתלים העגולים ונוקשים יותר מהמשתלים העגולים על מנת לשמר את צורתם.

    מלבד הסיבוכים הקשורים לשתלים באופן כללי, למשתלים אנטומיים מיחסים סיבוך הקשור לסיבוב השתל בתוך הכיס בשד ובכך שינוי צורת השד החיצונית. על מנת להפחית את הסיכון לכך שתלים אנטומיים הינם מחוספסים. דרגת החספוס של המשתל משתנה בין החברות השונות (ראה ״חספוס שתלים״).

חספוס המשתל

המעטפת של השתל בעלת חספוס בדרגות שונות. לכל אחד יתרונות וחסרונות.

1. שתל חלק הינו שתל שהמעטפת החיצונית שלו חלקה לגמרי.

יתרונות: 

  • השתלים לרוב גם רכים מאוד.
  • הסיכון למחלה מסוג bia-alcl הינה הקטנה ביותר. נכון להיום ישנן מטופלות בודדות ביותר בהן התגלתה המחלה בנוכחות משתלים מסוג זה
  • הסיכון להופעת קפלים (rippling) בשד נמוכה יותר (ראה: ״סיכונים״)

חסרונות:

  • כאשר המשתל ממוקם מעל השריר הנטייה להתקשות השד (ראה: ״קופסית״ תחת סיכונים) גבוהה יותר לעומת משתלים מחוספסים
  • ישנו סיכון גבוה יותר לנפילת המשתל עם או ללא השד עצמו (ראה: ״bottoming out״ בסיכונים) ביחס למשתלים מחוספסים

2. שתל מחוספס עם מעטפת בחספוס עדין (nano texture): אלו שתלים חדשים באופן יחסי בשוק העולמי ונוצרו על מנת להפחית בעיות מסויימות המיוחסות למשתלים.

יתרונות:

  • ככל הנראה בשימוש בשתלים מסוג זה הנטייה להתקשות השד נמוכה באופן יחסי למשתלים חלקים
  • ככל הנראה (יש צורך במבחן מעמיק לאורך שנים ואוכלוסייה נבדקת גבוהה מספיק) שהסיכון למחלה מסוג bia-alcl נמוכה באופן יחסי למשתלים מחוספסים
  • השתלים לרוב רכים מאוד

חסרונות:

  • ככל הנראה המשתלים מתנהגים כמו משתלים חלקים בנושא נטייתם להגדלת הכיס בהם הם נמצאים ובכך ליצור גלישת המשתל כלפי מטה (bottoming out).

3. משתל עם דרגת חספוס בינונית שנוצרה מהתבעתה של טקסטורת הספוג על פני המשתל (siltex)

יתרונות:

  • מפחית את הסיכון מפני התקשות קופסית גם בנוכחות המשתל מעל השריר
  • המשתלים פחות נוטים להרחיב את הכיס ובכך נוטים פחות לגלישת המשתל כלפי מטה

חסרונות:

  • הסיכון להופעת קפלים על פני השד (rippling) גבוהה יותר
  • הסיכון ל bia-alcl על פי מחקרים אחרונים נאמדת על 1:86,000 מטופלות שעברו הגדלת חזה במשתלים מסוג זה

4. משתלים עם דרגת חספוס גבוהה שנוצרה בשיטת salt loosing (biocell)

יתרונות:

  • המשתלים נצמדים מאוד לרקמה מסביב ואי לכך נוטים פחות להסתובב או לשנות מיקום
  • ההצמדות לרקמה מסביב מפחיתה את הסיכון מפני התקשות השד (התקשות קופסית)

חסרונות:

  • ישנו סיכון גבוה יותר להופעת קפסולה כפולה ובכך יצירת שתל שמתנהג כחלק
  • סיכון גבוה יותר להופעת קפלים על פני השד (rippling)
  • הסיכון להופעת bia-alcl נאמד בשתלים מסוג זה בכ- 1:2800 מטופלות שעברו הגדלה עם משתלים מסוג זה. אי לכך נכון להיום המשתלים נמצאים בדיון באיגוד האירופאי ואינם בעלי תקן CE עדכני נוכחי. אולם למרות זאת אין הנחייה להוציא את המשתלים או להחליף את המשתלים אצל מטופלות שאצלן המשתלים קיימים.

5. שתלים מצופים פוליאוריתן (שנקראים המשתלים הברזילאים)

אלו משתלי סיליקון שהמעטפת החיצונית בנויה בחומר פוליאוריתן. מטרת המעטפת ליצור חיבור חזק לרקמה ובכך להפחית את הסיכון ליצר התקשות של השד. ואכן, הסיכון לפתח התקשות של השד נמוכה מ 1% עם שימוש במשתלים מסוג זה הן מעל והן מתחת לשריר.
לגבי משתלים אלו יש מספר דעות קדומות:

  1. החומר מסרטן: ובכן פוליאוריתן הוא חומר מסרטן אצל חולדות אולם מעולם לא הוכח כי פוליאוריתן או נגזרות שלו מהווים חומרים מסרטנים בבני אדם.
  2. יש קושי לבצע ניתוח להחלפת המשתל : גם זה אינו מדוייק. אמנם הוא יוצר חיבור טוב לרקמה אבל לא חיבור שבלתי אפשרי להפריד.

יתרונות:

  • המשתל נשאר במקומו ללא נפילה
  • הסיכון מפני התקשות נמוכה מאוד

חסרונות:

  • הסיכון להופעת bia-alcl הגבוה ביותר מבין השתלים ועומד על 1:1800. נכון לעכשיו הארגון הבריאות האירופאי לא חידש את האישור לשימוש במשתלים אלו ואי לכך לא יניתן להשתמש בהם גם בארץ. למרות זאת אין הנחייה להוציא את המשתלים מנשים שעברו ניתוח עם משתלים מסוג זה בעבר.

לקביעת ייעוץ מלאו את הפרטים

התקשרי עכשיו לפרטים נוספים ללא כל התחייבות מצדך

לא מצאתם מה שרציתם? תרצו שנחזור אליכם?

או תשאירו פרטים