מתיחת בטן

ניתוח מתיחת בטן למראה חטוב ומוצק

משך הניתוח: כשלוש שעות
זמן החלמה
: שבועיים עד חודש
סוג הרדמה: כללית
משך האשפוז: לילה

במהלך היעוץ  תבדוק הרופאה את הבטן, נוכחות סימני מתיחה מעל  ו/או מתחת לגובה הטבור, איכות העור, כמות עודפי העור, ריפיון דופן הבטן, נוכחות בקעים בדופן הבטן או המפשעות.

נוכחות של בקע בדופן הבטן או המפשעות ידרוש תיקון במהלך הניתוח. ניתן לבצע תיקון של הבקע בשילוב מתיחת בטן בסיוע כירורג כללי שיתקן את הבקע לאחר חשיפתו על ידי הרופאה.

יש לבצע בדיקות שגרתיות לפני הניתוח – ספירת דם, כימיה מלאה כולל תפקודי כליה, תפקודי קרישה וכן בדיקת אקג למטופלים מעל גיל 40.

מטופלים המעשנים ידרשו להפסקה מוחלטת של העישון חודש לפני ואחרי הניתוח. היות שהעישון הוכח כגורם סיכון משמעותי.

מטופלים מעשנים לא ינותחו!!

מטופלים הנוטלים תרופות שונות נדרשים להוועץ עם הרופאה לגבי נטילתם. יש להפסיק ליטול תרופות לדילול הדם בהתאם לסוג התרופה למשך תקופה מוגבלת לפני ואחרי הניתוח. במקרים מסויימים נדרשים המטופלים להיפגש עם מרדים קודם ליום הניתוח לוודא כי אין דרגת סיכון גבוה לביצוע הניתוח.

בבוקר הניתוח מומלץ להתקלח עם סבון אנטיבקטריאלי. כמו כן יש להגיע שעה לפני הניתוח לחדר הניתוח. יש  להגיע בבגדים נוחים ללא תכשיטים. כמו כן יש להיות בצום של 8 שעות.

מתיחת בטן מהווה את אחד הניתוחים השכיחים המתבצעים במסגרת ניתוחים אסתטיים בארץ. לאנשים רבים ישנה הצטברות של עודפי עור בבטן התחתונה ולעיתים גם ריפיון של דופן הבטן כתוצאה מסיבות שונות וביניהן גם הריון או ירידה במשקל.  מטרת הניתוח היא להסיר עודפי עור ושומן מאזור הבטן התחתונה ולחזק את דופן הבטן באמצעות תפרים. הניתוח אינו מהווה תחליף לירידה במשקל.

תחילת הניתוח בחתך בבטן התחתונה והפרדת העור והשומן מדופן הבטן השרירית. אורך החתך יקבע לפי כמות עודפי העור. ניתן לקבל הערכה לאורך הצלקת באמצעות בדיקה פשוטה – בזמן ישיבה נוצר קפל עורי בבטן התחתנה. אורך הקפל דומה לאורך הצלקת שתשאר לאחר הניתוח. לאחר ההפרדה, ניתן לחזק את דופן הבטן, כאשר זה נדרש, באמצעות תפרים מרכזיים שיתחילו במרכז הבטן בגבול עם החזה, וימשכו עד לבטן התחתונה בסמוך  לקו התפרים.

לאחר חיזוק דופן הבטן, ניתן למשוך את העור לכיוון מטה ולקבוע את כמות עודפי העור. לאחר הסרת העור העודף, מבצעים פתח חדש לאזור הטבור. בסוף הניתוח כל החתכים נסגרים באמצעות תפרים נספגים, וישנם פלסטרים המכסים את התפרים וכן חגורת בטן שתשמש למשך 24 שעות ביממה בחודש הראשון.

ברוב המקרים ישארו גם נקזים שמטרתם להוציא נוזלים ו/או דם שעלולים להצטבר באזור הניתוח אל מחוץ לגוף. נקזים אלו ישארו במקומם החל מ24 שעות ועד לשבוע בערך בתלות בכמות הנוזלים המצטברת בהם ביממה.

מיד בתום הניתוח המטופל מועבר להתאוששות. החבישה תהיה מורכבת מפלסטרים על קוי התפרים וכן חגורת בטן. ברוב המקרים יושארו נקזים שמטרתם להוציא מתוך חלל הניתוח כל נוזל שעלול להיצטבר בשעות או הימים הראשונים, בין אם זה דם או נוזל סרוטי. הנקזים יוצאו בהתאם לכמות המצטברת בהם החל מיממה לאחר הניתוח ועד פרק זמן של שבוע לערך.

לאחר שעה בהתאוששות המטופל מועבר להשגחה באשפוז. בזמן הזה מוודאים כי המטופל שומר על לחץ דם מאוזן, דופק תקין וכי אין סחרחורות בזמן הירידה מהמיטה. מחדשים את הכלכלה באופן הדרגתי – תחילה שתיה, ולאחר מכן ארוחה קלה. במידה והכל תקין, ניתן להשתחרר הביתה.

בבית מומלץ להימנע משכיבה ממושכת במיטה, ולבצע פעילות מתונה. את הכאבים ניתן לשכך באמצעות אופטלגין או אקמול לפי הצורך. כ-24 שעות לאחר הניתוח ניתן להתרחץ במים וסבון. בזמן זה מותר כמובן להסיר את חגורת הבטן, אולם בתום הרחצה יש להחזירה מיד. מומלץ לקחת שבועיים חופשת מחלה.

הכאבים לאחר הניתוח נמשכים בין שבוע לבין כשלושה שבועות כאשר הממוצע נע בסביבות 10 ימים. סביב השלושה ימים הראשונים ישנה התגברות של הכאבים, ורק לאחר מכן הקלה עם הפחתה של הכאבים מיום ליום. הכאבים מתבטאים בקושי במעבר בין שכיבה לישיבה, בין ישיבה לעמידה וכדומה. בכל מקרה מומלץ שלא לבצע מאמץ (הרמת משאות מעבר לחמישה ק”ג, ספורט אינטנסיבי) במשך החודש הראשון לאחר הניתוח.

מומלץ לבצע פעילות מסויימת כבר למחרת הניתוח ולהמנע משכיבה או ישיבה ממושכת במיטה. יש להימנע מהרמת משאות מעבר כבדים במשך החודש הראשון לאחר הניתוח. למרות האמור, מומלץ כן לבצע פעילות מסויימת כגון הליכה איטית, ותנועות אחרות לצורך הזרמת דם ברגליים, פעילות ספורטיבית קלה.

מומלץ לא לחשוף את הצלקות לשמש במשך 6 חודשים לאחר הניתוח על מנת להימנע מהתכהות בלתי הפיכה של הצלקות.

בכל ניתוח עלולים להופיע סיבוכים. להלן חלק מהסיבוכים העלולים להופיע לאחר מתיחת בטן:

1. דימום משמעותי הדורש התערבות כירורגית חוזרת

2. צלקת לא אסתטית – בולטת / שקועה/ רחבה/ נוקשה ומגרדת. הצלקת יכולה להיות אסימטרית מבחינת המיקום שלה משני צידי הבטן, יכולים להישאר בצידי הצלקות עודפי עור הנקראים dogears – ניתן לטפל בזאת באמצעות הארכת הצלקת בחדר ניתוח או במרפאה

3. זיהום – יטופל באמצעות אנטיביוטי ו/או ניקוז

4. הצטברות נוזלים בדופן הבטן (סרומה) הגורמים ללחץ ולכאבים

5. שינוי תחושתי בדופן הבטן – ברוב המקרים תשאר מידה מסויימת של העדר תחושה בעור גם תקופה ארוכה לאחר הניתוח, במיוחד בסמוך לצלקת

6. התרופפות העור פעם נוספת ויצירת עודפי עור קלים יותר (בעיקר במטופלים לאחר ירידה משמעותית במשקל)

7. נמק חלק מהעור –ידרוש טיפול ממושך יותר ולעיתים אף ניתוח נוסף

8. התרופפות התפרים בדופן הבטן – יכול לגרום להתבלטות חוזרת של הבטן

9. DVT/PE – היווצרות קרישי דם בעיקר באזורי הרגליים העלולים ליצור תסחיפים היכולים להגיע לריאות או אברים אחרים. אלו עלולים אפילו להוביל למוות במקרים קיצוניים

10. פגיעה באיברים בתוך הבטן

11. היווצרות בקע בדופן הבטן

ניתן לשלב את מתיחת הבטן עם ניתוחים נוספים כגון מתיחת זרועות, ניתוחי חזה – הגדלת חזההקטנת חזההרמת חזהשאיבת שומן ועוד.

כאשר הניתוח משולב עם ניתוח נוסף יש צורך ביעוץ קדם ניתוחי עם המרדים מהמרכז הרפואי.

אנשים המצליחים להלחם בהצלחה במשקל העודף ולרדת במשקל עם או ללא ניתוח לעיתים חווים עוגמת נפש מסויימת בתהליך כאשר עודפי השומן מתחלפים בקפלי עור. קפלים אלו מצטברים באזורים שונים של הגוף, והמאמץ הראוי להערכה של ירידה במשקל משאיר את גופם עם מעטפת עור שאינה מתאימה עוד לגוף שהוא סובב.
אחד האזורים השכיחים בהם מצטברים עודפי העור הינו הבטן. כמות עודפי העור משתנה מאדם אחד לאחר ויכולים להיות באזור הבטן התחתונה בלבד, או להגיע ולכולל גם את הגב. הסרת עודפי העור הינה בהתאם:

  1. מתיחת בטן בלבד: הסרת עודפי עור מאזור הבטן התחתונה. ניתוח זה מתאים כאשר עודפי העור מוגבלים לאזור הבטן התחתונה.
  2. מתיחת בטן מסוג fleur de lis: מתיחת בטן זו מתאימה לאנשים בהם עודפי העור אינם רק בבטן התחתונה, אלא גם באזור המרכזי של הבטן. ההסרה של העור הינה מחלקים אלו של הבטן, ומשאירה צלקת אופקית בבטן התחתונה, וגם צלקת אנכית מהבטן העליונה ולכול אורכה. היתרון של הניתוח הוא בכל שנוצר הידוק של העור באזור הבטן המרכזית ובכך מדגיש את המותן הצרה. החסרון העיקרי של הניתוח הוא הצלקת הארוכה הנשארת בצורת עוגן.
  3. מתיחת בטן היקפית: ניתוח זה מתאים לאנשים בהם עודפי העור אינם מוגבלים לאזור הבטן, וממשיכים עד למותניים ו/או הגב. הצלקת שנשארת הינה היקפית ומתוכננת כך שהיא תוסתר באמצעות התחתון ברוב המקרים. ניתן לעיתים להשיג בניתוח זה גם מתיחה של הירכיים החיצוניות.

מהלך הניתוח:

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך כשעתיים או יותר, על פי מורכבות הניתוח ו/או שילוב של ניתוחים נוספים. בסיום הניתוח ישנם פלסטרים על אזורי התפרים, נקזים המיועדים לניקוז נוזלים עודפים / דם המצטבר באזור הניתות, וחגורת בטן לתמיכה. האשפוז הוא למשך לילה. את הנקזים משאירים לפי הצורך החל מ24 שעות ועד כשבועיים לאחר הניתוח וזאת בהתאם לכמות הנוזלים המצטברת בהם ביממה.

לפני ניתוח:

ירידה במשקל לעיתים דורשת שינויים קיצוניים בתזונה העלולים לגרום לחסרים מסויימים כגון ברזל, ויטמינים שונים, אלבומין, ועוד. חסרים אלו יכולים להביא לבעיות בריפוי ועל כן יש לבצע מעקב דיאטנית, ולהגיע עם בדיקות דם רלוונטיות לגילוי חסרים אלו.
כמו כן מטופלים שעברו ניתוח מסוג טבעת עלולים לסבול מהקאות קשות ובצקות קשות העלולות להקשות על ההחלמה לאחר הניתוח. כמו כן עלולה להיות עצירת שתן גם כתוצאה של בצקת לאחר הניתוח. על מנת להימנע מסיבוכים אלו יש לפתוח את הטבעת כשבוע לפני הניתוח. את הטבעת ניתן לפתוח אצל הרופא הכירורג.
שאר הבדיקות הם בדומה לכתוב ב”מתיחת בטן”

סיבוכים:

  1. דימום : דימום חל תמיד בכל ניתוח, אולם כאשר כמות יש דימום משמעותי המצטבר לאחר סיום הניתוח יש לעיתים צורך לחזור לחדר ניתוח וחפש את מקור הדימום על ידי פתיחת התפרים מחדש.
  2. סרומה : נוזלים המופרשים מהגוף ומצטברים בבטן. הטיפול בבעיה הוא ניקוז הנוזלים במסגרת ביקורת במרפאה. ברוב המקרים מדובר במספר קטן של פעמים בהם נדרשת פעולה זו.
  3. זיהום : זיהום יכול להיות ממוקד לאזור קטן או מפושט. הטיפול יהיה בהתאם. כאשר ישנו זיהום בחתך הניתוחי הצלקת הנשארת עלולה להיות פחות אסתטית.
  4. צלקת קלואידית / היפרטרופית/ שקועה/ רחבה : צלקות מורמות, קשות, מגרדות ואפילו כואבות. לעיתים קרובות קשורות לתכונות גנטיות וליכולות הריפוי של הגוף. לעיתים יכולות גם להופיע בעקבות זיהום בפצע ניתוחי
  5. אסימטריה : יכולה להיות אסימטריה בצלקות הניתוחיות בין צד אחד לאחר בגוף
  6. הווצרות עודפי עור נוספים: לעיתים לאחר ההחלמה מהניתוח, ולאחר שהנפיחות והבצקות נעלמות נוצרים שוב עודפי עור, קלים יותר מבעבר, שיכולים לגרוע מהתוצאה הניתוחית. יש לזכור שהניתוח אינו משנה את איכות העור, וכאשר העור אינו אלסטי מספיק ישנו סיכוי גבוה יותר שסיבוך זה יקרה. לעיתים ישנו צורך בניתוח נוסף לתיקון.
  7. היווצרות בקע בדופן הבטן: לעיתים ישנם אזורים בהם דופן הבטן חלשה יותר. לאחר ניתוח בעקבות העליה בלחץ התוך בטני, לעיתים עלולים להווצר בקעים כתוצאה של בליטה של חלק מתוכן הבטן דרך אותם אזורים.
  8. שינויי תחושה בדופן הבטן: לעיתים קרובות חלק מהתחושה תחזור באופן הדרגתי במשך חודשים רבים לאחר הניתוח. האזורים הקרובים לצלקת הניתוחית נשארים לעיתים קרובות עם שינויים קבועים בתחושה.
  9. DVT / PE: קרישי דם עלולים להיווצר ברגליים כאשר ישנו ניתוח ממושך עם או ללא הידוק של דופן הבטן. קרישים אלו יכולים להתנתק ולהגיע עד לריאות לעיתים. התחושות המלוות הינן של נפיחות וכאבים ברגליים, קשיי נשימה עד מצוקת נשימה ממשית. סיבוך זה מצריך אשפוז בבית החולים!
  10. בלט מחדש של דופן הבטן: אמנם במהלך הניתוח לעיתים קרובות מהדקים את דופן הבטן באמצעות תפרים, אבל אלו עלולים להיפתח, או שעלול להיווצר ריפיון נוסף בעקבות לחץ גדול בתוך הבטן. על כן, מומלץ לשמור על דיאטה מאוזנת לאחר הניתוח, ולבצע פעילות ספורטיבית החל מ6 שבועות לאחר הניתוח לצורך שמירה על התוצאה.
  11. נמק של עור: לעיתים נדירות עלולים להווצר נמקים בעור לאחר הניתוח, וזאת בשל ירידה באספקת הדם לאזורים אלו. הסכנה מפני נמק עולה כאשר המטופל/ת מעשנ/ת, ועל כן הניתוח אינו מבוצע אלא לאחר שהמטופל/ת הפסיקו לעשן לפחות 4 שבועות לפני הניתוח. לעיתים קרובות הנמק מטופל באופן שמרני באמצעות חבישות. אולם משך ההחלמה ממושך, וכמו כן התוצאה האסתית עלולה להיפגע כתוצאה מהיווצרות צלקת משמעותית יותר.
  12. צורך בניתוח מתקן: כאשר ישנו צורך בניתוח מתקן, הוא מבוצע לפחות 6 חודשים לאחר הניתוח הראשון. העלות הכרוכה בניתח היא של חדר ניתוח בלבד.

שילוב עם ניתוחים נוספים:

כאמור, עודפי עור אינם מצטברים רק בבטן, ולעיתים קרובות עלולים להופיע גם בפנים/ זרועות/ ירכיים. ניתן לשלב ניתוח בטן עם ניתוחים נוספים כגון מתיחת זרועות, ניתוחי חזה (הגדלת חזה/ הרמת חזה/ הגדלה עם הרמה/ הקטנת חזה) או מתיחת ירכיים פנימיות.

הריון – ללא ספק אחד התהליכים המשמעותיים בחיים שאישה יכולה לעבור. התהליך המדהים המביא להיווצרות אדם חדש בעולם יכול להעיתים לגרום לקושי שלאישה לא פעם קשה להודות בה – התהליכים הגופניים הבלתי הפיכים שעברו על גופה. לעיתים אלו יכולים להיות שינויים קלים ביותר – מותן מעט רחבה יותר, אולי בטן מעט בולטת יותר, ואולי כמה סימני מתיחה. לעיתים, השינויים שמשאיר ההריון הינם עצומים – בלט של הבטן כתוצאה מריפיון, סימני מתיחה משמעותיים מעל ומתחת לטבור, עודפי עור בבטן התחתונה, והבדלים במשקל. מובן שגם השדיים עלולים לעבור שינויים משמעותיים – החזה יכול לגדול, לקטון, ו/או ליפול. יכולים להיווצר גם סימני מתיחה באזור השדיים.
היות שכולנו שונים זה מזה – היכולת של הגוף להחלים מהריון משתנה מאישה לאישה. ישנן נשים שהעור שלהן דק, ונוטה “להיקרע” – עור מסוג זה יסבול יותר מסימני מתיחה ועודפי עור שאינם נעלמים מעצמם לאחר ההריון. נשים שלהן עוברים גדולים, או הריון מרובה עוברים עלולות בסיכון גבוה יותר אף הן לסבול מריפיון דופן הבטן ולעודפי עור לאחר סיום ההריון.
אם את אחרי לידה, ומניקה, קחי את הזמן לפני שאת פונה לניתוח – יש להמתין לפחות 6 חודשים לאחר סיום ההנקה, לוודא כי הגעת בחזרה למשקל הקודם שלך או משקל הקרוב אליו. כמובן שמומלץ לבצע ספורט. במידה ולמרות המאמצים לא הצלחת לחזור לעצמך – אל תכי את עצמך – יתכן שלא תוכלי “לחזור לעצמך” ללא ניתוח.
ניתוח למתיחת בטן נועד להסיר עודפי עור ושומן בעיקר מאזור הבטן התחתונה. ניתן לשלב את הניתוח עם שאיבת שומן ו/או ניתוח חזה (הגדלת חזה/ הרמת חזה/ הקטנת חזה) לפי הצורך.
מתי כדאי לבצע את הניתוח?
אמנם ניתן להיכנס להריון לאחר מתיחת בטן, אבל יש לזכור שההריון הבא עלול אף הוא לגרום שינויים בדופן הבטן, ולכן, את הניתוח מומלץ לבצע רק בסיום שלב הילודה. כמו כן, יש להמתין לפחות 6 חודשים מהלידה (או סיום ההנקה) ועד הניתוח. ומומלץ ועדיף לבצע את כל המאמצים הראויים להגיע לתוצאה טובה ללא ניתוח (ירידה במשקל, ספורט) לפני ההחלטה. אפילו אם מאמצים אלו לא “הסירו” עודפי עור, הם לפחות עזרו לקבל תוצאה אסתטית טובה יותר והחלמה טובה יותר לאחר הניתוח.

לקביעת ייעוץ מלאו את הפרטים

התקשרי עכשיו לפרטים נוספים ללא כל התחייבות מצדך

לא מצאתם מה שרציתם? תרצו שנחזור אליכם?

או תשאירו פרטים