קיימים סוגים רבים של שתלי סיליקון המשמשים בניתוח הגדלת חזה. השתלים יכולים להיות שתלים עגולים או שתלים אנטומיים (כלומר אסימטריים, כאשר החלק הבולט ביותר בשליש התחתון של השתל), שתלים חלקים או מחוספסים, שתלים רכים או קשים. השתלים עצמם באים במגוון נפחים, בקטרים ובגבהים שונים.
בזמן היעוץ, המנתחת הפלסטית תבחן את צורת השד ביחס לבית החזה וגוף האישה, ותבצע מספר מדידות. יש לבחון את מיקום הפיטמה-עטרה ביחס לנפח של השד, רוחב בסיס השד ביחס לרוחב בין החזה, גובה השד, מידת גמישות העור, נפח השד הטבעי ומרקם השד הטבעי. לאחר שנלקחו כל המרכיבים האלו בחשבון, מתייחסים לרצון המטופלת – נפח וצורת החזה להם היא שואפת. את הנתונים ניתן להקליד לתוך תוכנת מחשב המסייעת בהצגת האפשרויות השונות.
ברוב המקרים ניתן להסתפק בשתל עגול להגדלת חזה, הזול יותר משתל אנטומי. את השתל ניתן לשים מעל שריר בית החזה או מתחתיו. שריר בית החזה מהווה כיסוי נוסף לשתל במידה ונפח השד קטן, על מנת ליצור תחושה טבעית יותר. במידה ויש שדיים טובולריים (בעלי בסיס צר, עם פטמה ועטרה גדולים ובולטים, וחוסר של נפח בחלק התחתון של השד), ישנה עדיפות לשימוש בשתלים אנטומיים.
ניתוח הגדלת חזה דואג לתוספת נפח בלבד לשד. הניתוח אינו מרים את החזה. במידה והחזה נפול, כדאי לשקול ביצוע פעולה נוספת- הרמת החזה במהלך הניתוח להגדלתו. הרמת חזה מבצעים בעזרת הסרת חלק מעודפי העור ומיקום מחדש של הפטמה והעטרה כך שיהיו במקום הבולט ביותר על גבי השד
